יום שבת, 27 בפברואר 2010

האמת יוצאת לאור...

בפורים התחפשתי לפיית העוגות והגלידות או כמו שבעלי הגדיר את זה "זונת קצפת". אסופה של אביזרי פורים שהיו בבית... חצאית לבנה, מתנפחת מסאטן (מיני כמובן), בגד גוף אדום, גופית תחרה מנצנצת, יריעת טול מדהימה בתור כנפיים וגולת הכותרת- זוג כובעי ליצן אדומים תפורים לציצי בסגנון מדונה.

בעלי, בתורו, קיבל סינר מטבח + מגבת ועל הסינר נכתב "הבעל שם טוב" ובהתאמה על הגב הדבקנו שלט "Yes Dear". בקיצור בעל טוב.

הקטע המעניין התחיל במסיבה. הגברים ניגשו לבעלי היקר ולחשו באזנו "כל הכבוד, גם אצלנו זה ככה אבל אין לנו אומץ להגיד את זה.." אלי נגשו הנשים, והתייחסו ללא יוצא מהכלל לציצי! (אני נטולת ציצי ביומיום) ." וואו! כל הכבוד על האומץ! אנחנו לא היינו מעזות!" וכיוצא באלה.
אז מה זה אומר עלינו? גברים ונשים בכלל? האשה ה"גם זונה וגם אופה" היא משאת נפשינו, היא השולטת? והגברים שמוכנים להיות צייתנים ו"בעלים טובים" זאת האמת במסווה של "גבר, גבר", מצ'ואיסט מוביל?
מה שבאמת מעניין, זה למה התחפושות האלה זכו לכל כך הרבה תגובות הזדהות...

ולסיום ציטוט מאצלנו: "כמה מרגיז יכול להיות בעל? יותר!"

2 תגובות:

  1. מריאן
    סחתיין על התחפושות
    ועוד יותר סחתיין על התמונות
    :-)
    שיהיה פורים שמח

    השבמחק
  2. זה שיש לך בעל טוב כולנו יודעים כבר ממזמן :-)
    והאמת גם זה שיש לך אומץ כולנו יודעים כבר ממזמן :-)

    ובאמת תחפושות שוות ביותר. אהבתי :-)

    השבמחק