אלון משחק במכונית הגדולה. אני מושיטה לאורה כדור-ואלון עוזב את המכונית ורץ מהר לקחת את הכדור.אורה מוותרת ואלון "זוכה בכדור". אני מציעה לאורה צעצוע אחר ואלון מיד "מוותר" על הכדור ורץ לצעצוע החדש. הפעם אורה לא מוותרת. אני מסבירה לאלון שצריך לחכות כי עכשיו לא תורו בצעצוע והוא מופתע, פורץ במחאה. איך יתכן הרי העולם שיך לו? ומי בכלל שמע על כזה דבר מגוחך שצריך לחכות לפעמים? ושיש תור??
אושר גדול. אורה סיימה לשחק ומושיטה לאלון את המכונית. אלון מושיט לה בחזרה וכך במשך כמה דקות הם מתרגלים/ משחקים בלתת ולקבל...
אני מאמינה שדפוסי התנהגות נבנים כבר בגילאים הצעירים ביותר. איך העולם מגיב כשאני רוצה משהו? האם התגובה שונה כשאני בוכה? האם אני מוכן גם לתת ולא רק לקבל? ילדים באים לעולם עם הנטיות הטבעיות שלהם וכבר בגילאים האלה אפשר לראות את דפוסי האופי השונים בין ילד לילד ואת דפוסי ההתנהגות הכבר נלמדים שהם אימצו לעצמם.
המשפחתון מהווה את המסגרת החברתית החיצונית הראשונה של הילדים. כאן הם ילמדו, ואני איתם, איך להיעשות חברים. מתי לוותר ומתי לעמוד על שלך, איך להביע חיבה ואיך לחכות בסבלנות , ילמדו איך להיעשות חלק מקבוצה. האדם הוא ייצור חברתי. היכולת להיקשר לזולת, לתקשר איתו וליצור קשר אמיתי הינה המתנה הכי גדולה שאני יכולה להעניק לילדיכם. ואלו גם המיומנויות הכי חשובות שהאדם יכול לרכוש ולנכס לעצמו.
אמא משפחתון שאלה אותי פעם מה למדתי מהמשפחתון. עניתי לה, בלי לחשוב פעמיים, שמשפחתון עבורי זה: מהות החיים. יחסים בין אנשים, מבנה נפש האדם ואיפה אני בכל הסיפור... הכל שקוף ופתוח אצל הקטנים וחוזר על עצמו באותם דפוסים גם אצל מבוגרים. עבורי זה גם שקט פנימי והתמודדות שלי מול עצמי.
וזה מה שאני עושה כאן בזכות ילדיכם ואיתם כל יום.
אז למה אלון חושב שהעולם שייך לו ואילו אורה כבר מוכנה לפעמים לוותר? רמז: ילד יחיד מול ילד שני במשפחה. האם אלון יהיה מוכן לאמץ דפוס התנהגות חדש? תוך כמה זמן? האם אורה תלמד לעמוד על שלה יותר פעמים? אחכה, אראה ואדווח.
האם אתם נתקלים במצבים דומים לזה " בעולם המבוגרים"? איך אתם מגיבים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה