יום רביעי, 10 בפברואר 2010

הנקה, הענקה או חניקה?


   הנקה. תינוק נולד. התינוק נולד. התינוק שלי נולד. ברייה חדשה ומופלאה מגיחה לעולם. פלא. והפלא הזה הוא שלי ובאחריותי.(אחריותי = איזה פחד) מה עושים איתו? איך דואגים לו? איך מוודאים שיהיה רגוע ולא יבכה? ה נ ק ה.
   הפעולה הכי פשוטה וטבעית ביקום. אמא. תינוק. שד. סגירת מעגל. האושר העילאי שמציף אותנו ברגע החיבור הכל כך מדהים הזה. תחושת הסיפוק שהצלחתי לרצות את הקטן..השקט והרוגע מסביב( כי הנה הבכי נפסק בכל כך מעט מאמץ מצידי). וההתמכרות. של שני הצדדים, כמובן.
    אז האם את מיניקה? עד איזה גיל? באיזה תדירות (פעם אחת ביום- מהבוקר עד הבוקר הבא, אני ההיתי כזו)? מספר פעמים פחות או יותר קבוע ביום? כשיש צורך- כשהתינוק צורח ואין לי כח או מושג מה לעשות איתו? ולמה?
   הנקה ע"פ אבן שושן הינה "האכלת התינוק על ידי מציצה משדי אמו". הנקה הינה גם הענקה. היא הקשר הבסיסי והבלתי אמצעי הראשוני עם התינוק. היא מכילה בתוכה את כל הפרמטרים הנדרשים: , מגע, היקשרות ,תזונה אופטימלית ופעילות הורמונלית שמאזנת ומרגיעה את האם. ואמא מאוזנת מגדלת תינוקות רגועים ומאושרים. התמונה הושלמה. הקשר המופלא נוצר. אני ותינוקי היננו אחד. אנחנו שמחים ומאושרים והכל טוב. אבל... תמיד אבל, עד מתי?
   התינוק גדל.( הודות לאמא המסורה והמושלמת שלו כמובן). וצרכיו משתנים. פתאום הוא מושיט יד לצלחת שלנו. הוא מתחיל לאכול גם אוכל רגיל. ההנקה כבר לא מספיקה בתור תזונה יחידה. הוא כבר זקוק לנו פחות. לאט ובהדרגה התינוק צריך לינוק פחות. האם אנו כאמהות מוכנות להניק פחות? מוכנות לשחרר? כשתינוק כבר מסוגל לאכול לבד מספיק ארוחות ביום על איזה צורך עונה ההנקה? עד איזה גיל? ולמה דווקא 4 פעמים בלילה??
   כל תינוק הוא אחר. כל אמא שונה. ולכל קשר דיאדי (הורה-ילד) יש את הקצב והאופן הייחודי לו. היו קשובות לתינוק/ ילד שלכן. תבנו איתו את הקשר הייחודי שלכן. תנו לשניכם לגדול. בהתפתחות מגיעה העת בה צריך לשנות את הקשר הקיים ולהתחיל קשר חדש. קשר שעובר ישירות מהלב בלי תחנת הביניים של השדיים. ( זה פשוט מתחרז עם ביניים). קשר של חיבוק,מבט ואהבה. תנו לעצמכן לגדול. תנו לילדים לפרוח. ותסמכו על עצמכן. הם יאהבו אתכן באותה המידה גם כשתגיע העת לגמילה.
   לעצות מתי ואיך לגמול אפשר לפנות אלי ( 4 בננות בלילה), או  לאוריאן המלכה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה