אפלטון...האם היא באמת מצליחה להבין את הילדים שלנו?

      " ניתן ללמוד על האדם יותר בשעה של משחק מאשר משנה של שיחות..." (אפלטון) וככה אני מכירה את הילדים המתוקים שהענקתם לי את הזכות להכיר (ולאהוב) בשבועיים האחרונים.
     יש לי את המוביל הטבעי: דואג, מטפל, משמח, ממציא ומשתף. חבר אמפתי ואוהב . בקיצור מנהיג החבורה.  איתו בחבורה יש, כמובן, את הגבר השני: הוגה דעות בעל שקט פנימי, בוחן, מתכנן, צוחק ומנסה להיות בענינים ולא להשאר מאחור... והבנות, נו בנות. למרות הגיל הצעיר הן בעלות תחומי עניין משותפים לשתיהן, הכוונה לנעליים אחת של השנייה כמובן. האחת אמא מודרנית קטנה: ביד אחת בובה ובשניה מכונית לכיבוי שריפה. רצה במרץ לעקב אחרי עיסוקי הבנים אך מתפנה גם לשירים וחיבוקים. השניה- דוגמנית על: סרט על הראש, משקפי שמש על העיניים ואין מאושרת ממנה עד ירושלים. שקט, נינוחות ושלווה זה כל מה שהיא  צריכה.
   זהו זו כל החבורה. קבוצה מנצחת, לדעתי.
   תודה על הרשות... אתם מפסידים!