איפה אתה חי?
גבולות. שוב גבולות...תינוק בא לעולם, איפה הוא נמצא? הנה אמא והנה אבא. זאת היד שלך וזאת היד שלי. איפה אף? מי לא עבר את השלב הזה עם המתוק הקטן שלו? אפילו לא חשבנו מה אנחנו עושים, פשוט עשינו. עזרנו לקטנציק להבין איפה הוא נמצא. איפה הוא ואיפה העולם. באיזה מרחב פיזי הוא מתקיים. עזרנו לו לגדול ולהרגיש ביטחון בעולם שלו.הוא כבר מכיר את גבולות גופו והחפצים סביבו, אבל מה עם גבולות ההתנהגות?
מהם החוקים שאנו רוצים שיהיו אצלנו בבית? מה הקו האדום שלי? איפה אני מציב את גבולות המרחב האישי שלי? (אולי רק כשזה נוגע לציוד הפרטי שלי כגון מצלמה יקרה, ציוד זכוכית יקר?) מדוע אני נמנע מלהעז ולהגיד לילד שלי לא?
בעצם הצבת גבולות לילד אנחנו מעניקים לו מתנה.אנחנו תוחמים אותו ועוזרים לו להבין את העולם בו הוא חי ואת חוקיו.אם אני בוחר לגור על פי תהום יהיה לי הרבה יותר כיף לשחק תופסת ולרוץ אם תהיה בקצה המצוק גדר. אני אוכל לרוץ חופשי ומאושר כי הגדר שומרת עלי. אבל מה אעשה אם לא תהיה גדר?
במצב כזה אני אשחק וארוץ אבל לא באמת בשחרור מלא. אני אבנה לעצמי גדר וירטואלית ואשים לב מעצמי מתי אני מתקרב לתהום. האפשרות שלי באמת להשתחרר ולהנות מהמשחק מוגבלת. אני כל הזמן צריך לשים לב איפה התהום. כל הזמן לבדוק.
איך אתם רוצים שהילד שלכם יגדל בחופש או בפחד ובלבול?
חשוב לשים גבולות להורים/שירלי יובל יאיר
הורה בלי גבולות
מרגיש שנכשל.
הורה בלי גבולות
הוא יצור מבולבל.
הוא זקוק להסבר,
מה החוק, מה הכלל?
לכן אני מקפידה, למשל:
להרדם בחצות,במתכונת קבועה,
להתעורר בלילה,בדיוק כל שעה,
לקשקש על הקיר,על היד על האף,
העיקר שלא ללכלך את הדף.
להשחיל את פרוסת הנקניק לאלבום,
כי חשוב להחזיר דברים למקום.
לאכול בכל הבית , רק לא במטבח,
כדי שהוא לא יהיה מלוכלך..
ואם ההורים משמיעים מחאה,
אל מול הכללים שאני מציעה,
אני מסבירה אז, במלוא הסימפטיה
"כדאי שתבינו, זו לא דמוקרטיה!"
חשוב להקנות להורים הרגלים,
כי הורים בלי כללים
הם פשוט אומללים.
גבולות. שוב גבולות...תינוק בא לעולם, איפה הוא נמצא? הנה אמא והנה אבא. זאת היד שלך וזאת היד שלי. איפה אף? מי לא עבר את השלב הזה עם המתוק הקטן שלו? אפילו לא חשבנו מה אנחנו עושים, פשוט עשינו. עזרנו לקטנציק להבין איפה הוא נמצא. איפה הוא ואיפה העולם. באיזה מרחב פיזי הוא מתקיים. עזרנו לו לגדול ולהרגיש ביטחון בעולם שלו.הוא כבר מכיר את גבולות גופו והחפצים סביבו, אבל מה עם גבולות ההתנהגות?
מהם החוקים שאנו רוצים שיהיו אצלנו בבית? מה הקו האדום שלי? איפה אני מציב את גבולות המרחב האישי שלי? (אולי רק כשזה נוגע לציוד הפרטי שלי כגון מצלמה יקרה, ציוד זכוכית יקר?) מדוע אני נמנע מלהעז ולהגיד לילד שלי לא?
בעצם הצבת גבולות לילד אנחנו מעניקים לו מתנה.אנחנו תוחמים אותו ועוזרים לו להבין את העולם בו הוא חי ואת חוקיו.אם אני בוחר לגור על פי תהום יהיה לי הרבה יותר כיף לשחק תופסת ולרוץ אם תהיה בקצה המצוק גדר. אני אוכל לרוץ חופשי ומאושר כי הגדר שומרת עלי. אבל מה אעשה אם לא תהיה גדר?
במצב כזה אני אשחק וארוץ אבל לא באמת בשחרור מלא. אני אבנה לעצמי גדר וירטואלית ואשים לב מעצמי מתי אני מתקרב לתהום. האפשרות שלי באמת להשתחרר ולהנות מהמשחק מוגבלת. אני כל הזמן צריך לשים לב איפה התהום. כל הזמן לבדוק.
איך אתם רוצים שהילד שלכם יגדל בחופש או בפחד ובלבול?
חשוב לשים גבולות להורים/שירלי יובל יאיר
הורה בלי גבולות
מרגיש שנכשל.
הורה בלי גבולות
הוא יצור מבולבל.
הוא זקוק להסבר,
מה החוק, מה הכלל?
לכן אני מקפידה, למשל:
להרדם בחצות,במתכונת קבועה,
להתעורר בלילה,בדיוק כל שעה,
לקשקש על הקיר,על היד על האף,
העיקר שלא ללכלך את הדף.
להשחיל את פרוסת הנקניק לאלבום,
כי חשוב להחזיר דברים למקום.
לאכול בכל הבית , רק לא במטבח,
כדי שהוא לא יהיה מלוכלך..
ואם ההורים משמיעים מחאה,
אל מול הכללים שאני מציעה,
אני מסבירה אז, במלוא הסימפטיה
"כדאי שתבינו, זו לא דמוקרטיה!"
חשוב להקנות להורים הרגלים,
כי הורים בלי כללים
הם פשוט אומללים.
מצויין
השבמחקמאד אינטליגנטי ומלמד ומדריך את ההורים
השבמחקברכות ברכות על הבלוג המקסים
השבמחקמאוד אהבתי
תודה על הטיפ
אבל - מה עושים כשהגבולות שלנו הופכים להיות משחק בדיקת גבולות עבורו?
הוא אומר לעצמו (או לנו) "לא!" מנענע בראשו אפילו הוסיף גם תנועה עם היד ואז מחייך חיוך ממזרי ועושה שוב (ושוב! ושוב1 ושוב!) את מה שאסור..
שלום,
השבמחקנדמה לי שהפתרון פשוט...
1. האם הגבולות שלכם באמת ברורים וחשובים לכם?
2. תתיחסו לבדיקת גבולות שלו כאילו הוא ניגש למדורה...והגיבו באסרטיביות התואמת את האירוע (מדורה/סכנה).כשאתם לא תשאירו מקום לספק בקשר לדרישותכם גם הכאילו ספק שלו יעלם.
בהצלחה!